מתוך הספר: “להטיס את הפרפרים במבנה” מאת עופר רשף.
לקריאת הספר ורכישת המהדורה הדיגיטלית »
זהו, לדעתי, החלק החשוב ביותר בפרזנטציה, והוא יכול להציל את הפרזנטציה גם אם היא לא הייתה מוצלחת; החלק שעליו לא נוותר בשום מקרה.
להביא את רמת הקשב לשיא ולהניע לפעולה – משפט הסיכום
למשפט הסיכום ארבע מטרות:
- להעלות את רמת הקשב לשיא בסיום הפרזנטציה.
- להטמיע את המסר המרכזי והתועלות למאזינים.
- לקרוא לקהל לפעולה – לומר מה כעת אנו מבקשים כי יעשה. למעשה זו הצגת מטרת הפרזנטציה בניסוח של קריאה לפעולה.
* לגרום לכך שהקהל יהיה ב-WOW. מהו ה-WOW? מחיאות כפיים של הקהל, מבטים מתלהבים, המשתתפים ניגשים למציג לאחר הפרזנטציה להביע את הערכתם ותודתם. מדוע הדבר חשוב? מעבר לעובדה כי זה כיף, כשהקהל נמצא ב-WOW, בהתלהבות בסוף הפרזנטציה, הוא נרתם, והסיכוי שיעשה את מה שאתה מבקש, שתשיג את המטרה, עולה.
יש טכניקה, שמוכיחה את עצמה פעם אחר פעם לניסוח משפט הסיכום. ראשית, אנו חוזרים על המסר המרכזי של הפרזנטציה – אותו מסר שאמרנו בפתיחה, לאחר משפט הפתיחה, ולאורך כל הפרזנטציה בצורות שונות – ולסיום שוב. אני מציע להתחיל את משפט הסיכום בפאוזה, שתיקה קצרה לאחר סיום הצגת הסיכום, ואז לומר:
- “אין לי ספק…” (לומר את המסר המרכזי)
- “אין לי ספק…” (להשליך את יישום המסר המרכזי על הקהל)
- “ולכן…” (לקרוא לפעולה)
- “ואז…”
* “גם…” (תועלת ראשונה לקהל כתוצאה מיישום הפעולה)
* “גם… ” (תועלת שנייה לקהל כתוצאה מיישום הפעולה)
* “וגם…”תועלת שלישית לקהל כתוצאה מיישום הפעולה)
- “תודה רבה!”
לדוגמה:
- אין לי ספק, כי אימוץ הגישות ויישום הכלים, שעליהם דיברנו היום, מבטיחים את היכולת להעביר מסרים בעוצמה, לרתום אנשים, להשיג יעדים, ליצור מיצוב חזק וגבוה, וליהנות מהופעה מול קהל.”
- “אין לי ספק, שאם תאמצו את הגישות והכלים שעליהם דיברנו, תהיה לכם היכולת להעביר מסרים בעוצמה, לרתום אנשים, להשיג את היעדים שלכם, למצב את עצמכם חזק וגבוה וליהנות מההופעות שלכם מול קהל.”
- קריאה לפעולה: “ולכן אני מזמין אתכם. השתמשו בכלים שעליהם דיברנו. תרגלו לפני כל פרזנטציה, תרגלו מול מצלמה ובקול רם, השתמשו נכון בעזרים הוויזואליים, וזכרו כי אתם ‘מנהיגי החדר’.”
- “ואז…
* תצליחו להעביר מסרים בעוצמה.
* תצליחו לרתום אנשים, תשיגו את היעדים שלכם.
* תשיגו את היעדים שלכם.
* תמצבו את עצמכם חזק וגבוה בכל מקום שבו תציגו.
* וגם הרבה יותר תיהנו בכל פעם כשתופיעו מול קהל.
- תודה רבה!”
השתמשו בטכניקה זו. מחיאות הכפיים של הקהל בסיום הפרזנטציות שלכם מובטחות.
אני מציע להשתמש בביטוי “אין לי ספק” לפני שאנו אומרים את המסר המרכזי. אנו רוצים להעצים אותו ואת החיבור שלנו איתו, את האמונה שלנו בו.
עם זאת, לטעמי, אם נאמר:
“אני מאמין ש…” הדבר מחליש את המסר. כנ”ל לגבי “אני מקווה ש…”
מצד שני אני לא ממליץ להשתמש בביטוי “אני בטוח ש…”, כי זה נשמע מעט יומרני.
יש אנשים ששואלים אותי: “כיצד אנו יכולים לומר שאין לנו ספק? תמיד יש ספק.”
אני טוען כי נתמודד עם שאלת הספק עוד בשלב ניסוח המסר המרכזי. אם יש ספק לגבי תועלת מסוימת, לא נכניס אותה למסר המרכזי. אם יש לנו ספק כי המסר “מבטיח” תועלת כלשהי, לא נאמר זאת. נשתמש בסופרלטיב חלש יותר, כמו “מגדיל את הסיכוי” או כל סופרלטיב אחר מתאים. נקפיד לנסח את המסר המרכזי כך שנוכל לעמוד מאחוריו. אין לי ספק כי אין לנו ספק במסר.
לקריאת הספר ורכישת המהדורה הדיגיטלית »
